ביצוע לידה ע"י רופא שאינו מורשה מהווה רשלנות

ביצוע לידה ע"י רופא שאינו מורשה מהווה רשלנות אך לא הפרת חובה חקוקה

ע"א 6799/98 בית חולים מאקאסד נ' כאיד מוחמד מרוואני (ביהמ"ש העליון פס"ד מיום 31/7/00)

המשיב, נולד ביום 12.12.92 בבית החולים של המערערת. סמוך לאחר לידתו אובחן אצל המשיב שיתוק בידו הימנית כתוצאה מפגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית - נכות הידועה כתסמונת ERB. את נזקיו הוא תבע מידי המערערת. המיילד, שהועסק על ידה, כך קבע בית המשפט המחוזי, התרשל, בטיפול הרפואי ולפיכך חייב את המערערת, באחריות לרשלנותו. המערערת אחראית, לטענתו, גם במישרין, לנזקי המשיב משהעסיקה רופא שאינו מיומן ולא הנהיגה סדרי טיפול ראויים.

בעת לידתו של המשיב העסיקה המערערת רופא מיילד מטעמה חרף העובדה שהוא לא היה מורשה, באותה עת, לעסוק ברפואה, ולא החזיק ברשיון בר תוקף בהתאם להוראת פקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז1976- (להלן: פקודת הרופאים). כיוון שכך, הפרה המערערת - כך פסק בית המשפט המחוזי - חובה חקוקה וקמה למשיב עילת תביעה בנזיקין מכוח הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין). החיקוק שמכוחו הוטלה החובה, כך פסק בית המשפט, נועד להגן על צבור החולים בכלל ועל המשיב ואמו היולדת בפרט והסיכון אשר נגרם בפועל הוא הסיכון שבגינו הטיל המחוקק את החובה. בית המשפט סבר כי נתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה החקוקה לבין הנזק שנגרם למשיב בעת לידתו. את קיומו של הקשר הסיבתי תלה בית המשפט בהנחה כי הרופא המיילד, שהועסק על ידי המערערת, לא היה מיומן דיו לטפל בלידה מורכבת, כפי שהייתה לידתו של המשיב.

לטענת המערערת לא הייתה הפרה של חובה חקוקה ואין לקבוע כי הרופא לא היה מיומן כלל לעסוק במקצועו, שהרי הוא סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת בגדד בשנת 1988, ובמועד לידתו של המשיב שימש הוא כמתמחה בבית החולים של המערערת.

ואמנם בית המשפט העליון (כב' השופט ריבלין) הטיל ספק אם ניתן לבסס, במקרה זה, את אחריותה של המערערת על יסודותיה של עוולת הפרת החובה החקוקה, כפי שעשה בית המשפט קמא. למרות שחלק מיסודות העוולה מתקיימים כך, על הרופא המיילד מוטלת הייתה, מכוח פקודת הרופאים, החובה שלא לעסוק ברפואה בהעדר רשיון תקף; החיקוק - פקודת הרופאים - נועד להגן על ציבור החולים בכלל ואף על הניזוקים כאן, הרופא המיילד הפר את החובה המוטלת עליו, והנזק שנגרם הלכה למעשה הוא מסוג הנזקים אותם ביקש המחוקק למנוע. המערערת עצמה הפרה את החובה המוטלת עליה מכוח סעיף 6 לפקודת הרופאים, ולעניין זה קמה לה אחריות ישירה, נוסף על אחריותה השילוחית. אולם לא הוכח הקשר הסיבתי העובדתי בין הפרת החובה החקוקה לבין הנזק שנגרם. במקרה זה, נלמד חוסר המיומנות של המיילד מן הראיות האחרות שבאו במשפט.

עם זאת, ברור שהוכחה התנהגות רשלנית הן של המערערת כמוסד והן של הרופא אשר טיפל במשיב. הרופא שהועסק על ידי המערערת, ואשר טיפל באם המשיב, לא הוסמך, כאמור, באותה עת, לעסוק ברפואה בישראל. רק ארבע שנים לאחר המקרה, בשנת 1996, הוא זכה ברשיון זמני, לעסוק ברפואה, מטעם משרד הבריאות, ואף אז היה זה רשיון לעסוק ברפואה כללית. העסקת מי שאינו מורשה לעסוק ברפואה, כרופא בבית החולים, אינה מנהג בתי חולים סבירים ואין היא מתיישבת עם הצורך לקיים את חובות הזהירות המוטלות עליהם. העסקת מי שאינו מומחה למיילדות במחלקת היולדות, ומסירת האחריות בידיו לטיפול בלידות קשות ומסובכות אינה מתיישבת עם נוהל ראוי. חולה המאושפז בבית החולים מצפה לכך כי הוא יטופל בידיים מיומנות. הוא זכאי להניח כי הוא מפקיד עצמו בידי רופא שבידו ההרשאה, הידע המקצועי, ההכשרה, הניסיון והכלים ליתן לו את הטוב שבטיפולים. אכן, לעתים, עשוי הרופא המוסמך והמיומן להסתייע באחרים שמיומנותם במקצוע הרפואה מועטה, בלא שהוא משיל מעצמו את האחריות לשלומו של החולה. אלא שלא כך נהג המיילד במקרה זה ולא כך נהגה המערערת כאן. בשלבים הקריטיים ללידת המשיב, סייע בלידה רופא בלתי מורשה, והוא לבדו. הוא לא נסתייע במומחים ולא נועץ באחרים. והלידה לא הייתה לידה רגיל.

המיילד התרשל בכך שלא שקל כלל, גם בשלבים המכריעים של הלידה, את האפשרות לסיימה בניתוח קיסרי; הצורך לבחון את האפשרות הזו התבקש בנסיבות המקרה. תהליך הלידה נעצר, בשלב השני שלו, למשך כשלוש שעות. עיכוב זה דרכו להצביע על קושי בהתקדמות טבעית של הלידה, וגם קושי זה ראוי היה להביא בחשבון ההחלטה אם להמשיך בלידה בדרך הרגילה ואם לאו. המיילד לא שקל כלל את האפשרות לסיים את הלידה בניתוח קיסרי, לא מראש, ולא בשלב שני, בעת שחל עיכוב בתהליך הלידה.

עצם ההימנעות, מלהביא בחשבון הטיפול, את האפשרות לבצע את הלידה בדרכים חילופיות ואת הצורך בניתוח קיסרי, וממילא גם ההימנעות מהכנת כל האמצעים הדרוש

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.